נשים למען אסירות פוליטיות (נלא"פ)



מנאל ע'אנם שוחררה ב-8 באפריל 2007

מנאל נאג'י מחמוד ע'אנם, ממחנה הפליטים טול כרם, שוחררה לאחר ארבע שנות מאסר, ברובן הוחזקה בכלא השרון. רבים חיכו לקבל את פניה במחסום ג'בארה הקרוב למחנה הפליטים טולכרם.     
מנאל בת 31, אם לארבעה, נעצרה ע"י הצבא הישראלי ב-17 אפריל 2003 ונשפטה ל- 50 חודשי מאסר, בבית משפט צבאי. מנאל, שסובלת מתלסמיה, נעצרה בהיותה בהריון ובסוף ספטמבר 2003 ילדה את בנה נור. נור היה עם אימו, בכלא השרון מאז שנולד עד ל-11 במאי 2006, התאריך בו רשויות הכלא הפרידו אותו מאימו. מאז הוא גר עם המשפחה במחנה הפליטים טולכרם.
במרץ 2005 אירגון אלדמיר (אלדמיר - הוא אירגון לתמיכה באסירים ולמען זכויות אדם, שמרכזו ברמאללה), פתח בקמפיין למען שיחרורה, "נשים למען אסירות פוליטיות" הצטרפו לקמפיין.
הרשויות הישראליות סרבו להתחשב במצבה הקשה ודחו את בקשתה לשיחרור מוקדם גם לאחר שריצתה תקופה של שני שליש ממעצרה.


יוני 2006

: Human Rights March, Women in Dialogue, Denmark
מכתב מחאה
חתימות

11 במאי 2006

נור, בן השנתיים וחצי שנולד בכלא, הופרד מאמו האסירה, מנאל.


ינואר 2006

ב- 4 בינואר 2006, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העירעור של מנאל ע'אנם, יוצגה ע"י עו"ד מחמוד חסאן מאירגון אלדמיר, נגד הסירוב של ועדת השליש לשחרר אותה אחרי שריצתה שני שליש מתקופת המאסר.


לפני ישיבת בית המשפט, הפגינו עשרות פעילות ופעילים נגד הכיבוש - למען שיחרורה של מנאל ושיחרור כל האסירים והאסירות הפוליטיים.


מרץ 2005


אנו, נשים למען אסירות פוליטיות (נלא"פ), מצטרפות לקמפיין שפתח בו אירגון אל-דמיר (אל-דמיר היא אגודה לתמיכה באסירים ולמען זכויות אדם, שמרכזה ברמאללה) למען שיחרורה של מנאל ע'אנם. להלן עצומה של נלא"פ שקוראת לשיחרורה המיידי של מנאל. אנו קוראות לכן/ם להצטרף לעצומה זו, כפרטים ו/או כאירגונים. להצטרפות לעצומה שילחו את שמכם ו/או שם האירגון ל: WOFPP או היתקשרו לטלפון 03-5227124.

תשוחרר מנאל !!!

מנאל נאג'י מחמוד ע'אנם, בת 29, אם לארבעה, ממחנה הפליטים טול כרם, נעצרה ע"י הצבא הישראלי באפריל 2003 ונשפטה ל- 50 חודשי מאסר, בבית משפט צבאי, בגדה המערבית הכבושה. מנאל, שסובלת מתלסמיה, נעצרה בהיותה בהריון, וזמן קצר אחר כך ילדה את בנה נור שכיום הוא בן שנה וחצי. שניהם מוחזקים בכלא השרון (תל מונד).

רשויות הכלא אינן מספקות למנאל ולבנה את הטיפול הרפואי הדרוש ואינן מאפשרות לנור לקבל מזון מתאים וצעצועים. הנהלת הכלא גם מסרבת להעביר לנור צעצועים שהובאו ע"י בני משפחתו. בנוסף לסבל היומיומי בכלא, לעיתים, כמו שקרה ב- 28.11.04, הסוהרים תוקפים את האסירות בגז מדמיע ובזרנוקי מים, אלימות שמהווה התעללות בכל האסירות וממש מסכנת את חיי התינוק. נור אכן היה חולה במשך כשישה שבועות לאחר התקפה זו של הסוהרים.

למנאל שני בנים ובת נוספים. הקטן מביניהם, מאג'ד בן השבע, סובל מאנמיה חרמשית. מצבו הבריאותי מחייב אותו להגיע כל עשרה ימים לבית חולים. בתקופה כזו, מאג'ד זקוק נואשות לאימו שתהיה לצידו. אנו, החתומות והחתומים מטה, חוששות/ים מאוד שמצבם של מנאל, נור ובני משפחתם יתדרדר עוד יותר כתוצאה מהמשך מאסרה של מנאל. אנו דורשות/ים לשחרר מייד את מנאל נאג'י מחמוד גאנים.

על העצומה חתמו יותר מ- 2,000.
לצפיה בחתימות
חתימות נוספות בכתב יד
חתימות נוספות בכתב יד
חתימות נוספות בכתב יד